הכל
1728 – הכרטיס המחורר
1728 פאלקון היה פועל במפעל טקסטיל בליון שבצרפת. כדי לייעל את תהליך הייצור, הוא המציא את מכונת הטקסטיל ויחד איתה את הכרטיס המחורר. הכרטיס היווה מעין תוכנית כתובה למכונת האריגה-
1674 – הבסיס הלינארי
1674 גוטפריד וילהלם פון לייבניץ, פילוסוף, מתימטיקאי ופוליטיקאי גרמני, מגלה את הבסיס הבינארי. תגליתו אבדה ונתגלתה מחדש בשנת 1847 ע”י מתמטיקאי אנגלי בשם ג'ורג' בול. תגליתו של לייבניץ מהווה את
1650 – הסרגל החישובי הלינארי
1650 ויליאם אוטרד, מתמטיקאי אנגלי, ממציא את הסרגל החישובי הלינארי. המצאתו התבססה על נאפייר וגונטר שקדמו לו. למעשה היו 2 חלקים משולבים זה בזה, כך שניתן היה להזיז אותם כדי
1643 – המחשב המכני
1643 בלז פסקל, פילוסוף, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי, בשנת 1642, בעודו נער, החל בעבודה חלוצית על מכונות חישוב, ולאחר 3 שנים של מאמץ ו-50 אבות טיפוס הוא המציא את המחשב
1632 – הסרגל הלינארי הראשון
1623 אדמונד גונטר ממציא את הסרגל הלינארי הראשון לחישוב לוגריתמים.
1623 – השעון החישובי
1623 ויליאם שיקארד ממציא את השעון החישובי. מכונה שהיתה יכולה לחשב את 4 פעולות החשבון הבסיסיות. למכונה היה מנגנון של שעון משוכלל שביצע את פעולות החישוב.
1613 – המצאת הלוגריתמים
ג’והן נאפייר ממציא את הלוגריתמים שימשיכו לפשט פעולות חישוביות עד למאה ה- 20. גם השימוש בפסיק לשם הפרדת ספרות נחשב כהמצאה נוספת של ג’והן נאפייר.
1597 – המצפן הגאומטרי
בשנת 1597 בנה גלילאו גליליי את המצפן הגאומטרי . זהו היה למעשה שכלול של מכשיר פשוט יותר שנבנה קודם לכן על ידי ניקולו טרטאלייה. זהו למעשה מעין סרגל חישוב, המורכב
1500 – מכונת החישוב ה-1
1500 לאונרדו דה וינצ’י מתכנן את מכונת החישוב הראשונה, אך לא מצליח לבנות אותה. זמן רב לאחר מותו נבנתה מכונה לפי השרטוטים שלו והיא פעלה היטב.
1220 – החשבונייה
החשבונייה המוכרת לנו היום, בה ישנם שני חרוזים בחלק העליון וחמישה בתחתון, הופיעה לראשונה בסין בשנת 1220 ונקראה בשם שואן פן. דגם זה נותר ללא כל שינוי עד אמצע המאה